תקשורת בע"מ נ' לנקרי

החלטה

מהלך הדיון בבקשה וטענות הצדדים

בפני בקשתו של המבקש להארכת המועד להגשת התנגדות מטעמו, לבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב, שהגישה כנגדו המשיבה, ללשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב, בתיק שמספרו 0119630118, על הסך של 6,914 ₪, בגין יתרת התמורה עבור מכשירי רדיו-טלפון-נייד שרכש מהמשיבה וכן "הערך השיורי" של המכשירים, כמתואר בכתב התביעה.

בתצהירו טען המבקש, כי המכשירים המדוברים נגנבו ממנו בעת טיסה וכי בשל אי-קבלת המסמכים מחברת הביטוח, לא יכול היה להגיש את התנגדותו במועד מוקדם יותר.

בתצהיר נוסף טען המבקש כי אף פנה לנציגי המשיבה, והמתין לתשובתם, ולפיכך לא הגיש את התנגדותו במועד.

בתגובתה לבקשתו טענה המשיבה כי המבקש אינו מציין מועדים בהם פנה לנציגי המשיבה; כי אינו טוען שסוכם עימו שלא יגיש התנגדותו במועד; וכי לגופו של עניין אין לו הגנה בפני התביעה, שהרי טענתו בעלמא כי המכשירים נגנבו הימנו, איננה בבחינת הגנה – שכן לא הראה שעל פי ההסכם עומדת לו זכות שיפוי כלשהי מאת המשיבה או פטור מהתחייבויותיו בעת גניבה, וכי קיבל את המגיע לו מחברת הביטוח ועליו לשלם למשיבה את המגיע לה.

ביום 28/11/2011 התקיים בפני דיון בבקשה, במעמד הצדדים, והמבקש נחקר על תצהיריו.

המבקש אישר בחקירתו כי קיבל החזר מחברת הביטוח, בגין גניבת מכשיר הטלפון הנייד שהיה ברשותו.

המבקש טען כי אינו זוכר האם קיבל, במפורש, הסכמה ממאן דהוא להארכת המועד להגשת ההתנגדות, אך טען כי נאמר לו להמתין לתשובה מאת נציגי המשיבה.

המבקש טען כי שילם 500 ₪ בגין חוב העבר על המכשירים, והוסיף כי לטעמו המכשירים היו מבוטחים אצל המשיבה.

כל צד סיכם טענותיו בעל-פה.

המבקש טען בסיכומיו כי אם קיים חוב בגין זמן אוויר הוא מוכן לשלמו, וכי ביקש לחזור ולקבל את שירותי המשיבה, לאחר גניבת המכשירים, ונענה בשלילה.

ב"כ המשיבה טען בסיכומיו כי בקשתו של המבקש להארכת המועד להגשת ההתנגדות אינה מגלה טעם מיוחד, שכן לא טען כי סוכם עם גורם כל שהוא, ממשרד ב"כ המשיבה, שתוגש על ידו התנגדות שלא במועד.

לטענת ב"כ המשיבה, כל טענת המבקש מסתכמת במילים שמכשירי הסלולר נגנבו ממנו בעת טיסה וכי לא טרח לציין מתי אירעה הגניבה.

ב"כ המשיבה טען כי קיים חוב שוטף הקודם לגניבת המכשירים, וכי היה על המבקש לשלם על המכשירים כאשר התחייב לשלם עליהם ב-36 תשלומים.

לדידו, המבקש לא הראה שום סיבה מדוע הוא פטור מתשלום עבור אותם המכשירים ולא הראה כי יש לו ביטוח אצל המשיבה בגין אותם מכשירים.

המבקש השיב לטענות ב"כ המשיבה, כי ההסכמים עימה היו ארוכים ובלתי מובנים, וכי להבנתו הוא חייב לשלם 200 ₪ בגין כל מכשיר, מינוס 120 ₪, כלשונו.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשה, בתגובה, בתשובה, בחקירת המבקש בפני ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

ראשית, אין בפיו של המבקש הסבר של ממש לאיחור בהגשת ההתנגדות. המבקש נסמך, תחילה, על אי קבלת מסמכים מחברת הביטוח, ולאחר מכן על תשובה שקיבל מנציגי המשיבה כי עליו "להמתין לתשובה".